ביקורת על ההצגה היה או לא היה

מאת: אושרת אביחצירה- פרזם.

ההצגה "היה או לא היה" של תיאטרון הקאמרי מאת: עדנה מזי"א ובבימויו של עמרי ניצן, מביאה לבמה את סיפור אהבתם הסוערת, מלאת התשוקה והכאב של השחקנית חנה רובינא המלכה האם של ראשית תיאטרון הבימה והמשורר אלכסנדר פן בתל-אביב של שנות ה-30, שכבר אז הייתה עיר ללא הפסקה. הבחירה של תיאטרון הקאמרי להעלות על הבמה את ההצגה הזו לקראת שנת המאה של העיר תל אביב היא בחירה משובחת למדי. תל אביב של אותם ימים הייתה צעירה בשנות העשרים המוקדמות לחייה אז בבתי הקפה שלה התנהלה מלחמה ספרותית בין המשורר הלאומי הוותיק ביאליק, לבין המרדן הצעיר אברהם שלונסקי, מלחמת התרבות הייתה על השירה הישנה והגלותית מול שירה חדשה, צעירה ומודרנית.

ההצגה מביאה את התקופה רווית התרבות והרוח החדשה בצורה משכנעת ומקסימה, המעברים המוזיקאליים, בהם מצוטטים שירי משוררים, התפאורה והתלבושות, וכמובן צוות השחקנים ובראשם הלנה ירלובה הנפלאה מביאה לבמה את חנה רובינא במיטבה, כדמות אצילית ומלאת עוצמה ועל כך אף זכתה בפרס התיאטרון לשחקנית השנה. לצידה, יחזקאל לזרוב, בדמותו של אלכסנדר פן, כובש ומהפנט. מומלץ בחום ללכת לתיאטרון ולראות את ההצגה הזאת שמחזירה אותנו לימים נשכחים, בהם כוכבי התרבות ונושאי השיחה בבתי הקפה היו משוררים, ושחקני תיאטרון ולא האח הגדול.